#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכו.
במה מקנח בשבת ומדוע כשהיו לפניו 1) צרור וחרס 2) צרור ועשבים?
"	"1) לרב הונא מקנח בצרור ואינו מקנח בחרס משום
סכנה <sup>קמז</sup>. לרב
חסדא מקנח בחרס שיש תורת כלי עליו ואינו מקנח בצרור משום מוקצה. ואם החרס חלק ואינו מקרע את הבשר וכגון אוגני
כלים לכו""ע מקנח בחרס ואינו מקנח בצרור.<br>2) רב חסדא ורב המנונא חד אמר
מקנח בצרור ואינו מקנח בעשבים שהעשבים לחים וחותכים את הבשר, ולרבותיו של רש""י במקנח בהם בחיבורם משום חשש
תלישה, וחד אמר מקנח בעשבים ואינו מקנח בצרור משום מוקצה. ואם העשבים יבשים לכו""ע לא יקנח בהם שהמקנח בדבר
שהאור שולטת בו שיניו התחתונות נושרות.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמז.  והא דלא חשש רב הונא
בחרס לכשפים כדחשש ר' יוחנן לעיל, תירץ בפרישה  (סי' שיב
ס""ק ו)  דלעיל דאיירי בשדה שייך טעמא דכשפים וכאן מיירי במקום צנוע דלא שייך
כישוף כגג וכדו' ועי' עוד בב""ח שם.</span>"	שבת פב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכז.
חרס רבי מאיר אומר כדי לחתות בו את האור רבי יוסי אומר כדי
לקבל בו רביעית. איזה שיעור גדול יותר ומנין? "	"שיעורו של ר' מאיר כמבואר
בפסוק שקיללם שלא ישאר להם כלי גדול ואחר קיללם שלא ישאר אף כלי קטן, ולר' מאיר מיירי לחתות אש מיקידה גדולה
שצריך לחרס גדול כדי שלא יכווה.<br><br>פ ר ק תשיעי -
אמר רבי עקיבא"	שבת פב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכח.
מדוע נכתבה כאן המשנה אמר רבי עקיבא מנין לעבודה זרה
וכו'?<br>"	"רש""י פירש שהוא משום
שרוצה לשנות מנין שמרחיצים את המילה, כלל את אלו שדומים לה. והתוס' (ד""ה אמר)
פירשו דאגב דתנא לעיל בסוף המוציא קראי דאסמכתא גבי חרס נקט הני קראי דאסמכתא, וקרא
דתזרם וכו' הוא סמוך לההיא קראי דאייתי לעיל לא ימצא במכיתתו חרס וגו'."	שבת פב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכט.
האם עבודה זרה מטמאה ומנין 1) במשא 2) באבן מסמא?
"	"1) לדעת רבה לכו""ע מטמאה דהוקשה לנדה. לדעת רבי
אלעזר לר' עקיבא מטמאה דהוקשה לנדה לרבנן לא מטמאה דהוקשה לשרץ.<br>2) לדעת רבה לר' עקיבא מטמאה
דהוקשה לנדה לרבנן אינה מטמאה דהוקשה לשרץ. לדעת רבי אלעזר לכו""ע אינה מטמאה לגי' רש""י ורשב""ם
(בתוד""ה ורבי) דהוקשה לשרץ, וליש ספרים מכיוון שלא
מחמירינן כולי האי."	שבת פב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"של.
מה היא אבן מסמא ובאיזה אופן מטמאה משום 1) משכב ומושב
2) משא
3) היסט? "	"לרש""י אבן מונחת על
גבי יתידות ונדה או זב יושבים עליה וכלים תחת האבן. לר""ת (בתוד""ה באבן)
אבן גדולה שהיא כבדה ואין הכלים מרגישים כובד הזב והזבה מחמת כובד האבן. וכתבו
התוס':<br>1) כשהזב ע""ג
האבן וכלים שראויים למשכב ומושב תחתיה.<br>2) כשיד הטהור או רגלו
תחת האבן שהזב עליה.<br>3) כשאצבעו של הזב תחת
האבן ואדם או כלים עליה שהזב מסיטם."	שבת פב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שלא.
עבודה זרה לאברים 1) באיזה אופן הנידון
2) מה
הדין ומדוע 3) כיצד פירשו רש""י ותוס' את שורש הספק? "	"1) כתבו התוס' (ד""ה
ע""ז) שהנידון בשל חוליות אבל ע""ז שנשתברה פשיטא דלא מטמאה. וכן נראה דעת
רש""י (פב,ב ד""ה אף ע""ז פג,ב ד""ה ישנה). עוד כתבו התוס' (ד""ה כי וד""ה מה) דחוליות קטנות וכן דחוליה אחת אפי' כזית
לא מטמאים דכשברי שברים חשיבי.<br>2) לשיטת ר' אלעזר אינה מטמאה,
לר' עקיבא כי הוקשה לנדה ולא לנבלה ולרבנן כי הוקשה לנדה. לשיטת רבה לרבנן אינה מטמאה מדהוקשה לנדה ולא לנבלה,
לר' עקיבא לדעת רב חמא בר גוריא, לל""ק אם הדיוט יכול להחזירה מטמאה דכמחוברת דמי והסתפק כשאין הדיוט יכול
להחזירה האם כשבורה וטהורה או כיון שלא חסרה טמאה, לל""ב אם אין הדיוט יכול להחזירה טהורה דכשבורה דמי
והסתפק כשהדיוט יכול להחזירה האם כמחוברת או שמסתכלים על כך שכעת היא מפורקת וסלקא בתיקו.<br>3) רש""י (פב,ב ד""ה אליבא דר""ע) פירש האם ההיקש לנדה הוא רק לחומרא
או גם לקולא. והתוס' (שם ד""ה ולר""ע בתי' א') פירשו האם זה דומה לנדה שאין אדם יכול להחזיר את אבריה או לא שכאן עכ""פ אומן יכול
להחזירם."	שבת פב: - פג: ותוס'		
